אומרים, אהבה יש בעולם- מה זאת אהבה? (ביאליק)
אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש- איה אותה ארץ, איה אותה שמש? (טשרניחובסקי)
יש בשפה מילים בעלות משמעות שאבדה. יש בחיים טקסים שבניסיונם לשמר רגעים מיוחדים בעצם נשארו עם קליפה ריקה.
האם אדם מסוגל לגלות מחדש את אותה משמעות מקורית שאבדה? לא תמיד. לא כל אחד. אולי אפילו בכלל לא. ובכל זאת אנו ממשיכים לומר את המילים האלה, לקיים את הטקסים הריקים מתוכן.
לפעמים ישנם טקסים שמצליחים לשמר רגעי שיא מסוימים. אך כאשר הדורות באים ומערימים עליהם עוד ועוד טקסיות, קשה עד מאוד לקלף הכל ולהגיע לנקודה שניסו לשמר. בשלב מסוים, זה הופך לבלתי אפשרי.
כל זה לעניות דעתי, ואולי גם אשנה אותה בהמשך.