עדיין לא סיימתי להוציא.

מהם הדברים שמגבילים. יש המון, המון. כל רעיון קצת מוציא לחופשי.

למשל. מהם הגבולות של הגדרת ה'אני'. עד איפה מגיעה עצם תפיסת הקיימות שלי. באופן פשוט, הגבולות הם הגוף שלי, הראש, הידיים והרגליים. אבל זה לא נכון בהכרח. יש הרבה גבולות ביניים. אם מישהו מתקרב אלי יותר מדי אני מרגיש אי נוחות, אפילו אם הוא לא נוגע בי. אלו המים הטריטוריאליים שלי (אולי זו כוונת חז"ל בדבריהם שלכל אדם יש ד' אמות סביבו ברשות הרבים בשבת). בנוסף, יש את גבול החושים - החוויה שלי מתקשרת לכל הטווח שאני רואה, והחוויה התמידית שלי היא חלק ממני, לא רק הגוף שלי. אמנם אני לא שולט בהתרחשות סביבי, אך גם חלקים נרחבים בגוף שלי הם אוטונומיים.

גבול נרחב יותר נמצא בתודעה. גבולות האדם מתרחבים גם לרעיונותיו, ל'תורתו'. לרגשותיו.